למה הפעילות הגופנית שלך לא עובדת? (ואיך כן לדייק אותה בגיל המבוגר)

מכירים את האנשים שאומרים: "אני עושה הליכות כל יום, הולך לחוגים, אני כל הזמן בתנועה — אבל זה פשוט לא עוזר לי. התפקוד שלי לא משתפר."

אם המשפט הזה נשמע לכם מוכר, כנראה שאתם עושים פעילות גופנית — אבל לא את הפעילות הנכונה.

אז למה זה לא עובד? הנה שלוש סיבות עיקריות:

1. הפעילות לא מותאמת למחלות

בגיל המבוגר, פעילות גופנית צריכה להיות מותאמת אישית, במיוחד למחלות הרקע. למשל – אם יש לי אוסטאופורוזיס (בריחת סידן), מה שהכי חשוב זה להעמיס על העצמות. רק ככה הן בונות את עצמן מחדש.

אז אם אני עושה הליכות רגועות, או שוחה — אלה אולי פעילויות נהדרות ללב ולריאות, אבל הן לא יועילו לצפיפות העצם שלי. לא רק זה – אני צריכה גם לחזק את האזורים הספציפיים שבהם צפיפות העצם שלי נמוכה. אם האוסטאופורוזיס שלי נמצא בעמוד השדרה – אין טעם לעבוד רק עם משקולות לרגליים. אם הצפיפות נמוכה בשורש כף היד – תרגילים לגב לא יספיקו.

זו רק דוגמה אחת לחשיבות של התאמת הפעילות למצב הרפואי.

2. הפעילות לא מותאמת למגבלות

גם המגבלות התפקודיות שלכם צריכות להכתיב את סוג האימון. אם קשה לכם לקום מכיסא – אתם צריכים לתרגל קימה מכיסא. אם שיווי המשקל שלכם לא טוב – הליכון או אופניים לא יעזרו. אתם צריכים לאתגר את שיווי המשקל בפועל, בתרגילים שמחייבים יציבות.

בלי לתרגל את מה שקשה – לא תשתפרו בדיוק במה שדרוש לשמירה על עצמאות. אם אתם רק הולכים, מרימים משקולות או מדוושים – אבל לא מאתגרים את הנקודות החלשות – אתם מפספסים את המטרה.

3. הפעילות לא מותאמת למטרות

לכל אחד יש מטרות אחרות: אם אתם גרים בקומה שנייה בלי מעלית – אתם צריכים לתרגל עלייה וירידה במדרגות. אם אתם חולמים לשבת על השטיח ולשחק עם הנכדים – תצטרכו לתרגל ירידה לרצפה ועלייה ממנה.

אם לא תשלבו את התנועות האלו באימון – היכולת פשוט תיעלם עם הזמן, והחלומות הקטנים האלה יהפכו בלתי אפשריים.

לסיכום:

שלושה דברים שחייבים להיכלל בכל תכנית פעילות גופנית בגיל המבוגר:

1. התאמה למחלות – כדי לחזק את מה שהגוף באמת צריך.

2. התאמה למגבלות – כדי לשפר את מה שקשה ביום־יום.

3. התאמה למטרות – כדי לשמר את מה שחשוב לכם באמת.

זכרו: לא כל תנועה היא אימון.

 כדי שהפעילות באמת תעבוד – היא צריכה להיות מכוונת, מדויקת, ומתאימה לכם אישית.

מבוסס על הסרטון מתוך ערוץ היוטיוב שלי: